Wednesday, October 30, 2013

מה שאתם יכולים לעשות למען משפחת פרנקל

מה שאתם יכולים לעשות למען משפחת פרנקל
אנשים רבים בסביבתנו מתקשים להסיר ממחשבותיהם את המצב של משפחת פרנקל. מאז שירדן פרסם אמש את ההודעה שלו, אנשים רבים פונים אלינו ושואלים כיצד הם יכולים לעזור. זאת, למרות שהם מבינים לבדם שאין כל כך מה לעשות, אבל הם שואלים כי הם בכל זאת רוצים להושיט יד תומכת, לעזור, לעשות משהו כדי שלא ירגישו כל כך חסרי אונים.
כבר יצא לי לומר להמון אנשים שאין באמת מה לעשות. אבל אז התחלתי לחשוב מה בכל זאת אנשים כן יכולים לעשות. לפני שאפרט אותם, אפרט את הדברים שלא עושים. נא לא לנסות לבקר. הם זקוקים לזמן הזה למשפחתם בלבד. אל תכינו עבורם אוכל בשלב זה. כאשר הם יהיו זקוקים לאוכל או כל דבר אחר, אנחנו מבטיחים שניצור איתכם קשר.
אז הנה הרשימה שלי של הדברים שאתם כן יכולים לעשות בשמה של סטלה :
1 . אם אתם גרים בנווה דניאל, אתם יכולים להיות מעורבים בפרויקט חסד מדהים שידידנו ושכננו דן יעקובסון ייסד. הפרויקט נקרא “אהבת חינם” וכך תיארו אותו כשהציגו אותו לראשונה: "מעוניינים להיפגש לשעה בשבוע עם גמלאי כדי לפטפט, לשחק משחק, או ללמוד יחד? מעוניינים לעזור למשפחה חד-הורית? "אהבה חינם" ישדך בין "אח בוגר" ל"אחיו הקטן", בין גמלאים למבוגרים, לצעירים או לנערים; אם אתם רוצים לבקר חולה, לעזור בשיעורי בית או לעזור בכלל; אם ברצונכם שיבואו לבקר אתכם, או יסייעו לכם בשיעורי הבית, או יעזרו לכם באופן כללי - אנא פנו אלינו." האחראים על הפרויקט הם דן יעקובסון, אילנה קסוביץ’ ושרה פריד. החיים של סטלה כל כך הוקדשו לעשיית חסד, נתינה והכרת תודה - שזו תהיה דרך נפלאה להמשיך בשמה את מעשי החסד ולתת לאחרים לכבודה.
2 . לעשות מעשה חסד אקראי למען מישהו. עשו זאת פעם אחת, עשו זאת פעם בשבוע, או עשו זאת באופן יומיומי... העיקר שתעשו זאת. תחשבו על מישהו שאיתו לא דברתם כבר זמן רב ותתקשרו אליו. שלמו עבור הקפה של מישהו שעומד אחריכם בתור. שלחו למישהו פרחים. העיקר שתעשו משהו! עשו דברים שיגרמו לכם להרגיש טוב שעזרתם למישהו אחר להרגיש טוב. כי זה דבר שמאוד מתאים ומאפיין את דרכה של סטלה.
3 . שלחו לי את הסיפור האהוב עליכם אודות סטלה, ירדן, הילדים, ביילי ... לא משנה מה. אני חשבי הרבה לאחרונה על הרגעים האהובים עלי, ושיתפתי עם משפחת פרנקל המון מזיכרונותיי אלה. הכתיבה תתעל את האנרגיות שלכם והיא תספק למשפחה רגע מקסים של צחוק וזיכרון. אני מתכוונת לאסוף את כל הסיפורים ולשתף אותם עם כולם בשלב מסוים בהמשך. אנא שילחו לי אותם במייל עם הכותרת "סיפורי סטלה” בשורת הנושא, לכתובת: home@thesussmanfamily.com


אז, הנה – אני אתחיל עם אחד הרגעים האהובים עליי... ואתם תמשיכו משם:
בשנה שעברה, ממש לפני חג הפסח, חליתי בשפעת. הייתי ממש ממש חולה במשך כמה ימים. כשהתחלתי לצאת מהערפל דיברתי עם סטלה, שהיתה אז כמדומני באמצע סבב נוסף של טיפולים כימותרפיים.
"תתרחקי ממני, סטלה" הזהרתי אותה. "אל תבואי לכאן. אני אראה אותך בעוד כמה ימים".
"אני באה לראות אותך. אני מבטיחה שיהיה בסדר. אל תדאגי." היא התעקשה.
והלכנו סחור סחור עם הדיאלוג הזה עד שלבסוף אמרתי: "אני חוסמת את הדלת אם את באה לכאן!" וסגרתי את הטלפון.
אבל מהיכרותי את סטלה, ידעתי שהיא לא תוותר על ההזדמנות לעשות ביקור חולים.
וכך, בזמן שאני שרועה שם על פוף למחרת, סטלה הופיעה... עם מסכה על פיה ופשוט הייתי חייבת לצחוק.
חברתי הטובה ביותר המטורפת. היא התעקשה לבוא לראות אותי, וכדי לעמוד בדרישה של ירדן, של ג'וש ושלי שתרחיק את עצמה מהחיידקים שלי - היא באה לבקר עם מסיכה של בית חולים.
ושם ישבנו, אני וחברתי החולה שהגיעה לעשות ביקור חולים.
ואם זה לא “סיפור סטלה” קלאסי, אז אני לא יודעת מה כן.

No comments:

Post a Comment